מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר׳ אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר.
מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע. אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה.
גמ׳ מאימתי. היכא קאי דקתני מאימתי? ותו מאי שנא דתני בערבין ברישא? ליתני דשחרית ברישא! תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.
תנא משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי כהנים אימת קא אכלי בתרומה? משעת צאת הכוכבים. ליתני משעת צאת הכוכבים! מילתא אגב אורחיה קא משמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים. והא קא משמע לן דכפרה לא מעכבא.
ועד סוף האשמורה הראשונה. מאי קסבר ר׳ אליעזר? אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות! לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והכי קאמר עד סוף האשמורה הראשונה שהוא שליש הלילה.
וחכמים אומרים עד חצות. חכמים כמאן סבירא להו? אי כר׳ אליעזר לימרו עד סוף האשמורה הראשונה! אלא כרבן גמליאל סבירא להו דאמר עד שיעלה עמוד השחר. ולמה אמרו עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.
רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. תניא אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי בא בדרך וראיתי אדם אחד שהיה קורא קריאת שמע לאחר חצות. אמרתי לו בני לא כך אמרו חכמים עד חצות? אמר לי רבי וכי חכמים אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן העבירה.

תנו רבנן: חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. אלא אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה, וקורא קריאת שמע ומתפלל, ואוכל פתו ומברך. וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה.
מאי חייב מיתה? אילימא מיתה ממש? אלא אימא מתחייב בנפשו.
אמר רב יוסף: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת ואחר כך יתפלל, שנאמר לשמור מזוזות פתחי.
אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם לבית הכנסת שני פתחים.
אמר רבי יוחנן: בשעה שהקדוש ברוך הוא נכנס לבית הכנסת ואינו מוצא בה עשרה מיד הוא כועס, שנאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה.
אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי חסיד אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו.
ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם. ואין עמידה אלא תפילה שנאמר ויעמד פינחס ויפלל.
אמר רבי אלעזר: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע, שנאמר סביב רשעים יתהלכון.
אמר אביי: לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא, אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה.
אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע.
אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו, שנאמר מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו.
אמר רב הונא: מאי דכתיב מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו? זה הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד. הקדוש ברוך הוא משאיל בו, שנאמר אשר הלך חשכים ואין נגה לו.
אמר רב אשי: כל המתפלל תפילה אחת שלש פעמים ביום צריך שיהיה לו עשרה, שנאמר ויעשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם (תניא) רבי שמעון בן אלעזר אומר אין ציצית אלא בזמן שהמנין שלם.
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר כשיהיו ישראל עושה רשות שמים והיו ישראל במריבה ההולך לחוץ והאור והדם הם הוא מדבר כל שהרחמים כל להם השמים ששובים.
ויצא שר נבואות שפה.|
אמר רב חסדא: כל הקורא את שמע ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים, אין לו שכר בקריאתו. שנאמר "וְאָמַרְתֶּם אֲלֵיהֶן אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה" (דברים כ"ז) הוי אל כל. אמר רבי חנינא: כל אדם שלא אמר "שמע ישראל" לא יצא ידי חובתו. ורב יוסף אמר: כל שאינו אומר "ה' אלוקינו" לא יצא ידי חובתו.
תנו רבנן: אין מזכירין שמו של מקום אלא בשעה שישראל מכוונין את לבם לאביהם שבשמים, שנאמר "תַּפְרִישׁוּ אֵלֵיהֶן, בְּרִית אֶחָד עִם-מַצַּב-עֵינֵי קָדְמַת שמץף .
אמר רב חסדא: כל הקורא את שמע ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים, אין לו שכר בקריאתו. שנאמר "וְאָמַרְתֶּם אֲלֵיהֶן אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה" (דברים כ"ז) הוי אל כל. אמר רבי חנינא: כל אדם שלא אמר "שמע ישראל" לא יצא ידי חובתו. ורב יוסף אמר: כל שאינו אומר "ה' אלוקינו" לא יצא ידי חובתו.
תנו רבנן: אין מזכירין שמו של מקום אלא בשעה שישראל מכוונין את לבם לאביהם שבשמים, שנאמר "תַּפְרִישׁוּ אֵלֵיהֶן, בְּרִית אֶחָד עִם-מַצַּב-עֵינֵי קָדְמַת. "
אמר רב חסדא: כל הקורא את שמע ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים, אין לו שכר בקריאתו. שנאמר "וְאָמַרְתֶּם אֲלֵיהֶן אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה" (דברים כ"ז) הוי אל כל. אמר רבי חנינא: כל אדם שלא אמר "שמע ישראל" לא יצא ידי חובתו. ורב יוסף אמר: כל שאינו אומר "ה' אלוקינו" לא יצא ידי חובתו.
תנו רבנן: אין מזכירין שמו של מקום אלא בשעה שישראל מכוונין את לבם לאביהם שבשמים, שנאמר "תַּפְרִישׁוּ אֵלֵיהֶן, בְּרִית אֶחָד עִם-מַצַּב-עֵינֵי קָדְמַת.
אמר רבי יוחנן: כל הקורא קריאת שמע למפרע (כגון אם התחיל באמצע הפסוק "שמע ישראל") לא יצא ידי חובתו, שנאמר "שמע ישראל" בתחילה.
תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל המקרא לקרוא את שמע אחר חצות הלילה, יקרא בכל מקום שהוא מוצא את עצמו ולא יעכב קריאתו עד שיגיע לביתו.
אמר רב אשי: אין קידוש אלא במוצאי שבתות ומועדים בלבד, שנאמר "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבַּת לְקַדְּשׁוֹ".
אמר רב יוסף: כל העושה מצות בשמחה ובכונה, יזכה למעשים טובים ולעולם הבא.
אמר רבי אלעזר: כל מי שמפסיד תפילת ערבית, תפילתו לא תהיה מקובלת.
אמר רב אשי: כל המתפלל תפילה אחת שלוש פעמים ביום צריך שיהיה לו עשרה, שנאמר "ויעשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם" (תניא). רבי שמעון בן אלעזר אומר אין ציצית אלא בזמן שהמנין שלם.

Artist

Character

Uncategorized

Comments(21)